האם בעתיד נוכל לשלוח הודעת וואטסאפ גם למי שלא משתמש בשירות?

חקיקה חדשה של האיחוד האירופי, שצפויה להיכנס לתוקף כבר בהמשך השנה, עשויה לשנות את האופן שבו ענקיות הטכנולוגיה מפעילות את השירותים שלהן. בין היתר, ייתכן שאפל תחויב לאפשר למשתמשים להוריד אפליקציות מחנויות של חברות אחרות. חברות שיפרו את החוקים יסתכנו בקנסות ענק

הפרלמנט של האיחוד האירופי ומדינות האיחוד הגיעו בסוף השבוע להסכמה לגבי "חוק השווקים הדיגיטליים" – רפורמה בחוקי התחרות שמטרתה לרסן את עוצמתן של ענקיות הטכנולוגיה, ולמנוע מצבים שבהן הן מנצלות אותה לרעה כדי לפגוע במתחרים קטנים יותר. הרפורמה עשויה להיות בעלת השלכות דרמטיות על חברות כמו אפל, גוגל, מטא ואמזון, ויש שמגדירים אותה "היסטורית".

במסגרת החוקים, חברות יידרשו שלא להגדיר מראש את התוכנה החשובה ביותר שלהן בתור אופציית ברירת המחדל כאשר משתמש מפעיל את המכשיר שלו. כמו כן, ייאסר עליהן לתת העדפה לשירותים של עצמן על פני שירותים אחרים. בנוסף, על החברות לאפשר לשירותים שונים לפעול בשיתוף פעולה עם אלו של המתחרים.

חוקים אלו עשויים לשנות לחלוטין את המודל העסקי של הענקיות. השלכות אפשריות שלהם כוללות למשל שגוגל לא תוכל להגדיר את דפדפן גוגל כרום כדפדפן ברירת מחדל במכשירי אנדרואיד, כפי שהיא עושה כיום. אמזון לא תוכל לדרג מוצרים שהיא מייצרת גבוה יותר בתוצאות החיפוש באתר החנויות שלה, משתמשי וואטסאפ יוכלו לשלוח הודעות למשתמשי אפליקציות צ'אט מתחרות, אפל תחויב לאפשר למשתמשי אייפון להוריד אפליקציות מחנויות אפליקציות פרט לאפסטור – נושא שאפל סופגת עליו ביקורת רבה לאחרונה.

החוקים יוחלו על חברות טכנולוגיה עם שווי שוק של לפחות 75 מיליארד אירו, או הכנסות שנתיות של לפחות 7.5 מיליארד אירו בשלוש השנים האחרונות בתוך אירופה. בנוסף, צריכים להיות להם לפחות 45 מיליון משתמשים חודשיים, או עשרת אלפים משתמשים עסקיים בתוך אירופה.

הפרה של החוקים יכולה להביא לקנסות בגובה של עד 10% מההכנסה הגלובלית השנתית של חברה (מטא הכניסה ב-2021 117 מיליארד דולר, אפל הכניסה 378 מיליארד דולר). מי שיחזור על עבירות שוב ושוב עשוי לקבל קנסות בגובה עד 20% מההכנסות השנתיות. מי שיפר את החוקים לפחות שלוש פעמים בשמונה שנים עשוי להיות נתון לעונשים כבדים יותר, כמו פירוק או מניעת מיזוגים.

החוקים עדיין לא אומצו באופן רשמי וצריכים לעבור הצבעה סופית, אך זו נחשבת לצעד פורמלי בלבד. בנציבות התחרות האירופית, צופים שייכנסו לתוקף כבר מאוקטובר השנה, והצהירו כי "מה שלמדנו במהלך השנים זה שאנחנו יכולים לתקן במקרים מסוימים, ויכולים להעניש על התנהגות לא חוקית, אבל כשדברים הופכים למערכתיים, ויש עמדות מושרשות, אנחנו צריכים גם רגולציה".

למרות שהחוקים מחייבים בשוק האירופי בלבד, ייתכן שבשל המורכבות הטכנית הנדרשת בשינויי מערכות כדי לעמוד בהם, החברות יחילו אותם באופן בינלאומי כפי שאירע עם חקיקות קודמות.

אפל הגיבה לחקיקה ואמרה כי היא חוששת מפגיעות בפרטיות ובאבטחה של משתמשיה בעקבותיה, ומכך שלא תוכל "לגבות תשלום עבור קניין רוחני" שפיתחה. גוגל אמרה כי היא תומכת בשאיפות הנוגעות לבחירה צרכנית והדדיות, אך "מודאגת מכך שחלק מהחוקים יפגעו בחדשנות ובאפשרויות הבחירה שמוצעות לאירופאים".

חברות הטכנולוגיה נלחמו נגד העברת החוקים, ולוביסטים מטעם גוגל, אפל, פייסבוק, אמזון ומיקרוסופט ניהלו לפחות 48 פגישות עם גורמים רשמיים בפרלמנט האירופי ובנציבות האירופית מאז דצמבר 2019.